מגזין אגודת מורי הדרך בישראל

בית ליברמן נהריה

רוני פלד

בחלקו הצפוני של כביש 4 הידוע, 10 ק"מ בלבד מגבול לבנון וראש הנקרה, נכנסים העוברים והנוסעים אל העיר נהריה.

כמורי דרך, אנחנו תמיד מחפשים על מה לדבר בעוברנו בתוך עיר כמו נהריה, שמשנכנסת אליה תוך חמש עד עשר דקות, כבר חלפת על פניה אם לכיוון צפון ואם לכיוון מזרח.

אחד הנושאים שאפשר לדבר עליו החל מהכניסה הדרומית ועד היציאה הצפונית מנהריה הוא בית ליברמן שמסכם למעשה את תולדות נהריה כמעט מיום הקמתה.

מייד בכניסה הדרומית ניתן להבחין במרכז קניות שנקרא "קניון הצפון" ובצמוד אליו בחלקו הצפוני בית יפיפה, הבנוי מאבני הכורכר המקומיות עם מגדל שמירה ואשר מוליך אליו שביל גישה מפואר. אפילו בריכת אגירה נבנתה (נמצאת בין הכביש הראשי למבנה הקניון).

הבית הזה הוא "בית ליברמן" והוא נבנה בשנות הששים של המאה ה-19 (בערך בזמן שנבנתה שכונת משכנות שאננים בירושלים) ושימשה כבית קיץ של חמולת סורסוק הלבנונית הידועה ואשר שלטה על שטחים רבים בגליל ובעמק יזרעאל.
בשנת 1933 הוקמה בנהריה על ידי המהנדס היהודי, עולה חדש מגרמניה, יוסף לוי, בשיתוף עם זליג סוסקין ושמעון רייך, חברה שנקראה – נהריה משקים זעירים בע"מ.

נרכשו כמעט 2500 דונם בכל החלק המרכזי החל מרחוב חניתה של היום בצפון ועד אזור בית ליברמן בדרום. כ-500 דונמים נרכשו בדרום על ידי יהודי פולני בשם פיליפ ליברמן בעל משקי חווה כולל בית הקיץ של חמולת סורסוק שעתה היו בבעלות משפחה אחרת בשם טואני. לשטח הגדול הזה קרא בשם "עין שרה" על שם אישתו המנוחה. עד היום השכונה הדרומית הזו נקראת כך.

הבית והמשק שהוקם סביבו פעלו למופת חקלאי כאשר ניהל אותו יוצא מקווה ישראל. נרכשו 25 פרות משווייץ ו-25 פרות מהולנד ונוהלה רפת למופת. אחד הדברים החשובים הייתה העובדה, שהועסקו במשק של ליברמן רק עובדים שהופנו מלשכת התעסוקה שהוקמה בנהריה הצעירה ושבאמצעותה נשמרו זכויות העובדים. זה היה דבר חשוב לאור התחרות בעבודה הערבית הזולה מכפרי הסביבה.שנות המאורעות 1936-39 ואשר נקראו בשם המרד הערבי (היום קוראים לזה "אינתיפאדה") היו שנים קשות בכל הארץ וגם נהריה ובית ליברמן סבלו קשות. כנופיות ערביות תקפו שוב ושוב את השטחים החקלאיים ואת החווה ובלילה אחד הרגו כמעט את כל הפרות ברפת.

מגדל השמירה הנמצא בראש הבניין הוקם בתקופה זו.

למרות הכל, שימשה החווה כחוות הכשרה לאנשי קיבוץ עברון הנמצא כיום מעברו המזרחי של הכביש מול בית ליברמן ולגרעין קיבוץ נאות מרדכי בתחילת שנות הארבעים.

פיליפ ליברמן חזר לאירופה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ונספה בשנת 1943 בשואה האיומה. בנו, בנימין-בנדיקט ליברמן עלה לארץ בשנת 1939 וקבע את מקום מושבו בחיפה כאשר הוא מגיע תכופות לבית בנהריה.

בתחילת שנות הארבעים שימש הבית גם כבסיס של הפלמ"ח בפעולות ובשגרה ועם הקמת המדינה ושחרור הגליל המערבי במבצע "בן עמי" במאי 1948, עברו בנימין, קלרה אשתו וביתם רחל לגור באופן קבוע בבית בנהריה.

בשנת 1950, עם מותו של בנימין, הפך הבית לבית ספר התיכון הראשון בנהריה עד 1953 ואז הפך לזמן קצר אכסניה לבני עקיבא.
בשנת 1968 נפטרה קלרה ליברמן והבית עמד בשממונו והוזנח.

בשנות ה-70 נודע המקום בפי תושבי נהריה כ"בית הצייר" משום אותו צייר אלמוני ששכר קומה אחת בבית הנטוש בכדי לצייר את תמונותיו.

בשנת 1995 הגיעה רחל, ביתם של בנימין וקלרה ליברמן להסכמה עם עירית נהריה ותרמה את הבית כמוזיאון.
בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים שופץ הבית והיום הוא משמש כמוזיאון לתולדות נהריה.