תל דור
המהלך לו לאורך רצועת החוף בין חוף הבונים לחוף דור מגלה יופי ועושר
טבעי. יופי שנרכש כתוצאה מפעילות האדם ומפעילות הטבע. בחוף עדויות לשינויים במפלס
פני הים בתקופת ההולוקן ושינויים בתנועת פני הים כתוצאה מפעילות טקטונית של קרום
כדור הארץ [1].
רצועת החוף מפורצת והמים ממשיכים לעשות את עבודתם ולהכות בסלע הכורכר,
ליצור מפרצונים חדשים, ולהעמיק את אלה הקיימים.
מפרצונים אלה שמשו כבר בעת העתיקה יתרון למתיישבי המקום , דור הפכה
לעיר מאוכלסת והפכה כר מעניין לארכיאולוגים שחפרו בה וחיפשו את ההתפתחות לאורך
התקופות , החפירה בהנהלת א' שטרן מהמכון
הארכיאולוגי של האוניברסיטה העברית ובשיתוף אחרים לאורך שנות ה- 80 של המאה ה- 20
.
מזה שנים נערכים חיפושים וחפירות ארכיאולוגיות בתל דור העתיקה, להלן
לקט מתוך מחקרים שהתפרסמו בפרסומים המצויינים מטה.
בחפירות התגלה שפע מעניין של מתקנים ומבנים הקשורים בים ובפעילות ספנות,
דיג, הפקת הארגמן ובניית אניות, שרידים המשקפים רצף של פעילות ימית שראשיתה
בהתהוות היישוב העירוני בתל במאה ה- 19 לפני הספירה ( תקופת הברונזה התיכונה)
וסופה בשלהי התקופה הביזנטית.
הקטע המערבי של התל בולט אל תוך הים כאצבע מזדקרת , שטח זה הוא הגבוה
ביותר בתל וייתכן שעמדה בו מצודת העיר ( האקרופוליס) לפני שהוקמה עליו חווה מבוצרת
בתקופה הצלבנית, תשתיתו של קטע זה הוא רכס כורכר ששוליו הבולטים שממערב ומדרום
לשכבות הישוב מצויים בגובה של כ- 4 מ' מעל פני הים [2]
בעונת החפירות השנייה התגלה בצד המזרחי של התל ריצוף אבן וקבוצת בורות
שחתכה רבדים מהתקופה הישראלית המאוחרת, נחשפו שרידי עצמות בעלי חיים, וחרסים מתקופת
הברזל, בהם כלי חרס פיניקים רבים. כלי חרס אשר יובאו מקפריסין וכן חרפושית מצרית.
בתל דור התגלו ממצאים עתיקים מתקופת הברונזה המאוחרת 2 נחשף מפלס ללא מאפיינים אדריכליים, התגלו שכבות
המורכבות מלבני בוץ חלקן שרופות, אפר , גושי פחם ופסולת תעשייתית. כנראה שהיתה
כוונה לפלס את השטח, תיארוך של שכבות אלה על פי הקרמיקה הוא המאה הי"ג
לפנה"ס לערך. קרמיקה אשר הובאה מיוון ומקפריסין וכמות גדולה של קנקנים
מצריים, נמצא פגיון או להב מחרשה, מעט שברים של סירי בישול שהתגלו בחלק
העליון של המפלסים ותוארכו לראשית תקופת
הברזל.
לגבי תקופת הברזל 1א הקדומה, התגלו ממצאים ברורים בשטח G המלמד על המשך הפונקציונליות של האזור, נחשף מבנה חצר והתגלתה בו שכב חורבן אחת. שיטות מתקדמות של
ספקטרומטר הראה שיש ריכוזים קטנים של נחושת וממצאים הראו שהושגה הרמה הפירו
טכנולוגית הנחוצה. בעונת החפירות בשנת 2000 התגלו שני חדרים בצדו הצפון מזרחי
ונחשפו רצפות, על הרצפה התגלו כלי חרס בהרבדה ראשונית, ולא זוהתה עדות ברורה
לחורבן[3].
מחוץ לחומה נחשף בשלמותו מגדל הלניסטי הבולט מחוץ לחומה, המגדל שהוא
רבוע, בנוי אבן חול מסותת היטב, זהות לאבני החומה ובמרכזו עמוד מרובע בנוי אבנים
גדולות ששימש תמיכה למדרגות שהוליכו לגג. דגם מדרגות זה היה נפוץ בא"י
בארכיטקטורה הקדומה בא"י.[4]
בחפירות שנערכו ועדיין נערכים התגלו משקולות עופרת שונות הן מהתקופה
הפרסית ההלניסטית והרומית, בתקופה זו התקיימה בדור פעילות מסחרית אזורית בינלאומית
, חלק ניכר של הפעילות התבצע בעזרת מערכת משקולות הכוללות מאזניים ומשקולות מתכת,
זאת כידי להבטיח מסחר אמין. בשמונה שטחי חפירה התגלו 58 משקולות מהתקופה אשר יוצרו
מברונזה או מעופרת או משילוב שתי המתכות, המשקולות מעוטרות ומגוונות . קבוצת
משקולות חסרות עיטור משויכות ככל הנראה לתרבות הפיניקית[5].
התקופה הפרסית:
מהתקופה הפרסית באתר תל דור הורחבה החפירה על
מנת להבין את משמעותו של הארמון הפרסי שהתגלה באתר ושני חדרים בפרוזדור הצפוני,
במהלך עונות החפירות הובחנו שימוש ניכר בפריטים אדריכליים, נמצא פסל של ניקה,
חוליות של עמודים, כותרות דוריות, וכותרות אומנות אנטה יונית, המספרים לנו על
קיומו של מקדש או חלק מארמון יווני.
בחלק המזרחי של שטח D1 התגלה בור גדול ומתחת לשרידים אדריכליים מהתקופה הרומית התגלו שברי פסיפס ששוחזרו לדמות פיגורטיבית אחת בחלקה המרכזי מסכה וזר מתוארך לתקופה הפרסית.
בחלק המזרחי של שטח D1 התגלה בור גדול ומתחת לשרידים אדריכליים מהתקופה הרומית התגלו שברי פסיפס ששוחזרו לדמות פיגורטיבית אחת בחלקה המרכזי מסכה וזר מתוארך לתקופה הפרסית.
התגלו כמה שברים באחד הבורות של לוחיות חרס שהיו
עיטור רב גוני יווני ארכאי בצורת ראש גורגונה[6].
המחקר הארכיאולוגי של התקופה הפרסית (332-539 לפנה"ס)
בעיקר באיזור הלבנט מצביע על תופעה מעניינת והיא התחייה היישובית לאורך האיזור
כולו במיוחד לאורך איזורי החוף, יישובים רבים שחדלו להתקיים או התקיימו בקושי
בתקופה הבבלית נבנו מחדש, וישובים חדשים קמו. נושא העיור בתקופה הפרסית נדון בידי
חוקרים כדוגמת פרפ' שטרןוא' טל, התפיסה המקובלת היא כי התהליך שראשיתו בשנים
הראשונות של ההגמוניה תהליך העיור היה מהיר והתחולל בעידודו של השלטון האחמני
תפיסה זו התבססה על פי הממצאים שהתגלו באתרים רבים המייצגים את השכבות הפרסיות
לרבע האחרון של המאה השישית לפנה"ס, ריכוז כה גדול בשטח גאוגרפי כה קטן עשוי
להצביע על יזמה של מדיניות ריכוזית ברורה ומגמתית.
בניגוד לעמדה זו יהיו אחרים שיטענו כי תהליך העיור של יישובי מישור החוף הינו בשל
תהליכים כלכלים אזוריים ולאו דווקא בשל המדיניות הריכוזית של המשל הפרסי. התעוררות
המסחר עם יוון והשליטה הפיניקית בדרכי המסחר הימיים. כלומר מערכת סחר חליפין
מקומית היא זו שעודדה תהליך עיור מהיר[7].
צריך לזכור כי מלחמה וכלכלה היו במוקד הקשרים האזוריים בתקופה הפרסית , הקשיים
הולידו מלחמות וגרמו לתנועת הגירה , סוחרים וסחרי חרב, חפצי אומנות הובאו והממצא
הקרמי הוא דוגמא בולטת לקשרים כלכלים. בתקופה הפרסית מתחולל מהפך באופן התשלום ,
המעבר לתשלום באמצעות מתכות. שיטת המטבעות הומצאה כנראה בלידיה שבאסיה הקטנה במאה
ה- 7 לפני הספירה, הועברה ליוון וממנה לאיזורים נרחבים, ההפצה המשמעותית היתה
כנראה מאיזור אתונה וזו השפיעה על כלכלת העולם. גם השלטון הפרסי אימץ את אופן
התשלום ככל הנראה בגלל הצורך לשלם לשכירי החרב היוונים שהיו בשירותו[8]
מעורבות השלטון האחמני בתהליכי העיור אינה ברורה לחלוטין אך
נראה כי בתחילת התקופה הסתפקו השלטונות במעורבות חלקית כל זמן שקיבלו תמיכה צבאית
לדיכוי המרידות והמסים שולמו בזמן. סנופון מהמאה ה- 4 מתאר יפה את המצב: " זו
היתה הסיבה שבגינה לא שלח כורש מעולם סטראפ פרסי לשלוט בקיליקיה או בקפריסין: הוא
היה תמיד שבע רצון מן המלכים המקומיים ודרש להעלות את המיסים ולגייס את כוחות הצבא
אשר נדרש להם" ( Xenophon'Cypropaedia VII 4.2)[9]
הרודוטוס מתאר את חלוקת האימפריה בימי דריווש הראשון 486-522 לעשרים
סטראפיות ואיזור פיניקיה ומישור החוף וישראל הם חלק מהסטרפיה החמישית.
ביבליוגרפיה:
אבנר רבן, נמלם של "גויי הים", בדור,
קדמוניות 78/80,תשמ"ח /1987, 81-86.
א' שטרן , תל דור 1981, חדשות ארכיאולוגיות, כרך עח/עט,
ניסן תשמ"ב – אפריל 1982, עמ' 26-29.
אילן שרון,איילת גלבוע, אנדרו סטוארט ואליזבת בלוך סמית, תל דור-
2000,2202,2003, חדשות
ארכיאולוגיות חפירות וסקרים בישראל, רשות העתיקות, גליון 121, 2009.
ארכיאולוגיות חפירות וסקרים בישראל, רשות העתיקות, גליון 121, 2009.
יעל סנה , מיכה קליין, שינויים במפלס הים בחופי דור בהוליקן,
אופקים בגאוגרפיה, 1983,עמודים 3-11.
יפתח שלו, תל דור וההתיישבות לאורך מישור החוף בתקופה הפרסית,
ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ
ועתיקותיה/ספר אפרים שטרן, כט, 2009, 363-371.
ועתיקותיה/ספר אפרים שטרן, כט, 2009, 363-371.
עינת עמבר-ערמון ועמוס קלונר, קשרים בין העולם היווני לארץ ישראל
בתקופה הפרסית, ארץ ישראל מחקרים
בידיעת הארץ ועתיקותיה/ספר אפרים, כט, 2009, 318-327.
בידיעת הארץ ועתיקותיה/ספר אפרים, כט, 2009, 318-327.
שמעון דר ואורנה נגר הילמן, שני טיפוסי משקולות מתל דור ומחורבת שלאלה
בכרמל, ארץ ישראל : מחקרים
בידיעת הארץ ועתיקותיה/ ספר אפרים שטרן, כט, 2009, 118-124.
בידיעת הארץ ועתיקותיה/ ספר אפרים שטרן, כט, 2009, 118-124.
[1] יעל סנה , מיכה קליין, שינויים במפלס הים
בחופי דור בהוליקן, אופקים בגאוגרפיה, 1983,עמודים 3-11.
[3] אילן שרון,איילת גלבוע, אנדרו
סטוארט ואליזבת בלוך סמית, תל דור- 2000,2202,2003, חדשות
ארכיאולוגיות חפירות וסקרים בישראל, רשות העתיקות, גליון 121, 2009.
ארכיאולוגיות חפירות וסקרים בישראל, רשות העתיקות, גליון 121, 2009.
[4] א' שטרן , תל דור 1981,
חדשות ארכיאולוגיות, כרך עח/עט, ניסן תשמ"ב – אפריל 1982, עמ' 26-29.
[5] שמעון דר ואורנה נגר הילמן, שני
טיפוסי משקולות מתל דור ומחורבת שלאלה בכרמל, ארץ ישראל : מחקרים בידיעת הארץ
ועתיקותיה/ ספר אפרים שטרן, כט, 2009, 118-124.
[6] אילן שרון,איילת גלבוע, אנדרו סטוארט
ואליזבת בלוך סמית, תל דור- 2000,2202,2003, חדשות
ארכיאולוגיות חפירות וסקרים בישראל, רשות העתיקות, גליון 121, 2009.
ארכיאולוגיות חפירות וסקרים בישראל, רשות העתיקות, גליון 121, 2009.
[7] יפתח שלו, תל דור וההתיישבות
לאורך מישור החוף בתקופה הפרסית, ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה/ספר
אפרים שטרן, כט, 2009, 363-371.
[8] עינת עמבר-ערמון ועמוס קלונר,
קשרים בין העולם היווני לארץ ישראל בתקופה הפרסית, ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ
ועתיקותיה/ספר אפרים, כט, 2009, 318-327.
[9] יפתח שלו,שם.
